תוכן

ג) ונתבאר בדברי הרב בענף ז' שלעולם אין אור המאציל נפסק אפילו רגע מהמקבלים הנאצלים, וכן בענף י״ג אות ד׳ וז״ל: שאו״י כמעט שהוא נפרד ממקומו כדי לרדת להשפיע לתחתונים וכו', עש"ה. והנך רואה איך אורו ית׳ הוא כמאז ומקדם תמיד בלי שינוי, שהסו״ה אני הוי״ה לא שניתי וכו׳, ומדייק הרב בלשונו הזהב, שהוא כמעט נפרד ממקומו כדי לרדת להשפיע לתחתונים, שיש במקום הזה עמקות נוראה, כי המקום ה״ס הבחי״ד והצמצום שעשתה כדברי הרב בענף א׳, כי בסבת הצמצום נעשה מקום פנוי לעולמות, ואין הכונה על מקום גשמי ח"ו כי אין העולמות מקומו, וכל המדובר אפי' בעולם העשיה הכל הוא רוחניות גמורה למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, אשר נעלם ונסתר בהחלט ממוח המדמה הגשמי, ואצ״ל באצילות ומכ"ש למעלה למעלה בצמצום א׳, אלא המקום פנוי שנעשה שם בסיבת הצמצום היינו מקום פנוי לתיקונים, אשר בטרם הצמצום לא היה שום מקום או ענין של גרעון או הוספה באורו ית׳, דע״כ מכונה בשם א״ס ואין תכלית. אמנם בעת שהבחי״ד סילקה רצונה מלקבל האור במידתה כמות שהיא אלא עד שתתהפך לבחי׳ קבלה ע״מ להשפיע, נעשה בזה מאליו בחי' מקום פנוי לתקן את זה.
וזהו שמדייק הרב בלשונו הזהב, שאור ישר כמעט שנפרד ממקומו כדי לרדת להשפיע לתחתונים, יורה בזה אשר אור א״ס ב״ה אינו מבחין מצדו ית׳ כלל בזה המקום והגבול שעשתה הנקודה האמצעית, וזה אמרו כמעט שנפרד ממקומו, אמנם אומר כמעט שנפרד להורות שאינו נפרד באמת מהמקום והגבול דבחי״ד, אלא כמעט. וה״ס זווג דהכאה שמביא הרב בענף ד׳ אות ב׳ וז״ל: ואז כאשר נגמר כלי היוד דאצילות, נעשית שם מסך ופרגוד אחד המפסיק בין האצילות לשאר העולמות שלמטה הימנו, ואז הכה אור א״ס יתברך המתפשט עד שם במסך ההוא, ואז בכח ההכאה של הירידה שפגע שם חזר לעלות בסוד אור חוזר, למעלה ממקומו וכו' עש״ה. ואל תכזב בעצמך ח״ו לחשוב כאן בענין הירידה וההכאה דאור א״ס ב״ה במסך, איזו צורה ומעין של מוח הדמיון הגשמי ח״ו, כי אין שם לא עורף ולא עיפוי וכו׳, אמנם הוא אשר דברנו למעלה, שסוד המקום והסיום ה״ס המסך המבדיל ומסיים ומעכב על אור א״ס ית' שלא להשפיע בבחי״ד שלה, שזה כח הצמצום הנמצא בכל ספירה ובכל פרצוף. כי בשפע אור א״ס ב״ה שנק' ע״ס דאו״י יש להבחין בו בכל מקום שנשפע אותן ד' הבחי' המובא שם בענף ד׳, שבחי״א נק' חכמה, בחי״ב נק' בינה, בחי״ג נק' ת״ת או ז״א שכולל ו' ספירות חג״ת נה״י, ובחי״ד נק' מלכות שה״ס המסך הנעשה בה בעת שנגמרת, כדברי הרב שם הנ״ל וז"ל: ואז כאשר נגמר כלי היוד דאצילות נעשית שם מסך ופרגוד וכו' עש״ה. וענין גמר כלי הנבחן במלכות יתבאר לקמן בע״ה.
ונבאר מקודם ענין הירידה וההכאה דאור א״ס ב״ה במסך הזה, דהיינו בבחי״ד הנק' נקודה האמצעית.